מפת קנדה מראה כי מדובר במדינה הצפונית ביותר באזור צפון אמריקה. קנדה נפרסת לאורך 10 מיליון קמ"ר. היא מכילה פארקים לאומיים, רכסי הרים, כפרי דייגים קטנים וערים קוסמופוליטיות. האוכלוסייה בקנדה מונה 32 מיליון תושבים. מניין האוכלוסייה נחשב נמוך יחסית לגודלה העצום של המדינה. קנדה למעשה היא המדינה בעלת השטח השני הגדול בעולם. ששטחה הוא שטח מגוון הכולל הרים ומישורים.
עבודה בקנדה יש בשפע. קנדה זו פדרציה המחולקת לשלוש טריטוריות המכילות עשר פרובינציות (כך לפי מפת קנדה).
מפת קנדה וגבולותיה
חלקה הדרומי של קנדה גובל בארצות הברית, כמו גם חלקה הצפון-מערבי. בנוסף, למדינה יש גבול ימי המשיק למים הטריטוריאליים של צרפת באזור ניופאונדלנד. גבול ימי נוסף הוא עם דנמרק בצד של גרינלנד הדנית. דנמרק וקנדה מצויות בסכסוך טריטוריאלי על השליטה באי נס. מפת קנדה חושפת כי שטחה של קנדה מגיע עד לקוטב הצפוני ולאחרונה היא אף תובעת בעלות על חלקים מקוטב זה. צפונה של המדינה גובל בקוטב הצפוני וכמעט אינו מיושב. בחלק המזרחי נמצאים יערות עד רבים והוא שומם ברובו. רוב האוכלוסייה מיושבת בעיקר בחלקה הדרומי של קנדה, כפי שמצביעה מפת קנדה.
אוטווה על מפת קנדה
אוטווה היא הבירה של קנדה, היא ממוקמת בעמק אוטווה הנמצא על הגדה הדרומית של נהר אוטווה. לפי המפה, אוטווה שייכת למעשה לפרובינציית אונטריו, קרוב לגבול עם פרובינציית קוויבק. העיר אוטווה מורכבת מ-11 ערים היסטוריות שאוחדו כיום לעיר אחת. הבירה אוטווה נמצאת במרחק של 400 קילומטר מטורונטו המערבית לה, ו-190 קילומטר ממונטריאול הממוקמת מזרחית לה. מפת קנדה העכשווית לא מראה כי אוטווה הייתה במקורה מקום מושבת של אינדיאנים אשר כינו אותה "קיצ'י סיבי", הנהר הגדול. ההתיישבות האירופאית הראשונה באזור זה החלה בשנת 1800, אך תאריך ייסודה הרשמי הוא בשנת 1850. בשנת 2006 מספרי תושבי העיר עמד על 812,129. החלק העתיק בעיר מכונה 'העיר התחתונה' והוא ממוקם בין התעלה והנהרות.
ההיסטוריה של מפת קנדה
השם "קנדה" מקורו במילה "קנטה" שפירושה התיישבות. בשנת 1791 מפת קנדה שונתה בעקבות שינוי טריטוריאלי שעיקרו חלוקה לשניים של פרובינציית קוויבק. בעקבות כך נוצרו שתיי יישויות גיאוגרפיות, קנדה העליונה וקנדה התחתונה. חלוקה זו היוותה את הבסיס למה שהיה למעשה השימוש הרשמי הראשון בשם קנדה. בשנת 1867 קיבלה קנדה עצמאות מהממלכה הבריטית, אך על מנת להדגיש את המשך הציון של זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה" בעקבות מספר תהליכים היסטוריים.
שינויים נוספים חלו על מפת קנדה מאחר שבשנת 1867 החליטה הממלכה הבריטית לתת זכויות ממשל אוטונומיות לקולוניות שהיו בשליטתה בצפון אמריקה. קנדה הוקמה כפדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים, קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה. עד שנת 1880 הצטרפו לאיחוד של הפדרציה הקנדית מושבות בריטיות נוספות כאשר בסיום שנה זו כללה מפת קנדה את כל שטחה כפי שהוא כיום. ניופאונדלנד ולברדור הצטרפו לריבונותה של קנדה ב-1949.